איפור, טיפוח עור ושיער - תכשיטים ושעונים - 8
- "כלים לטיפול בעור - פילינג - מסיר - גילוח, הסרת שיער - כאן"
- "השווה גם בין מוצרי טיפוח העור באתר זה מכאן"
איפור, טיפוח עור ושיער - תכשיטים ושעונים - 8
HOME SITE
מידע מהיר נוסף לתוכן הדף הנוכחי
כאשר עצמים טעונים חשמליים נעים בשדה אלקטרומגנטי, הם מייצרים שדה מגנטי המקיף אותם. אלקטרודינמיקה מתארת את ההשפעות הנובעות מכך של מגנטיות, קרינה אלקטרומגנטית ואינדוקציה אלקטרומגנטית. נושאים אלה נכללים במה שמכונה אלקטרודינמיקה קלאסית, שם משוואות מקסוול מסבירות את התופעות בצורה טובה וכללית, ותיאוריות אלה מובילות ליישומים חשובים, כולל גנרטורים חשמליים ומנועים חשמליים. במאה העשרים הופיעה תורת האלקטרודינמיקה הקוונטית הכוללת את חוקי מכניקת הקוונטים, ומתארת את האינטראקציה בין קרינה אלקטרומגנטית לחומר באמצעות חילופי פוטונים. ניסוח פרופורציונלי מספק תיקונים על מנת להסביר את תנועתם של עצמים הנעים במהירות המהירה של האור, המופיעים ישירות במאיצי חלקיקים ובצינורות חשמל הנושאים הפרשי מתח וזרמים גבוהים.
תרמודינמיקה, או "תרמודינמיקה", חוקרת את העברתה והפיכתה של אנרגיה במערכות פיזיקליות, ואת הקשר בין טמפרטורה, עבודה, לחץ ונפח. התרמודינמיקה הקלאסית מספקת תיאור ספקולטיבי של תופעות אלה מבלי להתעמק בפרט המיקרוסקופי העומד בבסיסן. מכניקה סטטיסטית עוסקת בניתוח ההתנהגות המורכבת של רכיבים מיקרוסקופיים (אטומים, מולקולות) ומופקת מהם כמותית את המאפיינים המקרוסקופיים של מערכת באמצעות שיטות סטטיסטיות. יסודות התרמודינמיקה הונחו במאות השמונה עשרה והתשע עשרה, עקב הצורך הדחוף בהגברת היעילות של מנועי הקיטור. הבנת הדינמיקה והמשתנים האנרגטיים במערכת נתונה מבוססת על ארבעה עקרונות בסיסיים הנקראים חוקי התרמודינמיקה. משוואות המצב מגדירות את הקשר בין שני סוגים של משתנים מקרוסקופיים המגדירים את מצב המערכות; משתני הארכה כגון מסה, נפח וטמפרטורה ומשתני עוצמה כמו צפיפות, טמפרטורה, לחץ ופוטנציאל כימי.
על ידי מדידת משתנים אלו, ניתן לזהות את מצב האיזון או הסטה אוטומטית במערכת.
החוק הראשון של התרמודינמיקה קובע את העיקרון של שמירת אנרגיה, שהשינוי באנרגיה הפנימית של מערכת סגורה וסטטית שווה לכמות האנרגיה המוחלפת עם המדיום החיצוני בצורה של חום או פעולה. החוק השני קובע כי חום אינו יכול לעבור אוטומטית מחפץ בטמפרטורה נמוכה לגוף בטמפרטורה גבוהה מבלי לבצע עבודה. המשמעות היא שלא ניתן להשיג עבודה מבלי לאבד כמות ממנה בצורה של חום. אל שני החוקים הללו הגיע הפיזיקאי הצרפתי סאדי קרנו בתחילת המאה התשע עשרה. בשנת 1865 הציג הפיזיקאי הגרמני, רודולף קלאוסיוס, את פונקציית האפנון, ובאמצעותו הוא ניסח את החוק השני לפיו "לא ניתן להשיג טרנספורמציה אוטומטית במערכת מסוימת מבלי להגדיל ערך זה בה וסביבתה." מנקודת מבט מקרוסקופית, זה מציין את חוסר היכולת לרתום את כל האנרגיה במערכת לעבודה מכנית. מכניקה סטטיסטית מתארת אותה כמדד למצב הכאוטי של מרכיבי האטומים והמולקולות המיקרוסקופיים של המערכת.
מידע מהיר נוסף לתוכן הדף הנוכחי
כאשר עצמים טעונים חשמליים נעים בשדה אלקטרומגנטי, הם מייצרים שדה מגנטי המקיף אותם. אלקטרודינמיקה מתארת את ההשפעות הנובעות מכך של מגנטיות, קרינה אלקטרומגנטית ואינדוקציה אלקטרומגנטית. נושאים אלה נכללים במה שמכונה אלקטרודינמיקה קלאסית, שם משוואות מקסוול מסבירות את התופעות בצורה טובה וכללית, ותיאוריות אלה מובילות ליישומים חשובים, כולל גנרטורים חשמליים ומנועים חשמליים. במאה העשרים הופיעה תורת האלקטרודינמיקה הקוונטית הכוללת את חוקי מכניקת הקוונטים, ומתארת את האינטראקציה בין קרינה אלקטרומגנטית לחומר באמצעות חילופי פוטונים. ניסוח פרופורציונלי מספק תיקונים על מנת להסביר את תנועתם של עצמים הנעים במהירות המהירה של האור, המופיעים ישירות במאיצי חלקיקים ובצינורות חשמל הנושאים הפרשי מתח וזרמים גבוהים.
תרמודינמיקה, או "תרמודינמיקה", חוקרת את העברתה והפיכתה של אנרגיה במערכות פיזיקליות, ואת הקשר בין טמפרטורה, עבודה, לחץ ונפח. התרמודינמיקה הקלאסית מספקת תיאור ספקולטיבי של תופעות אלה מבלי להתעמק בפרט המיקרוסקופי העומד בבסיסן. מכניקה סטטיסטית עוסקת בניתוח ההתנהגות המורכבת של רכיבים מיקרוסקופיים (אטומים, מולקולות) ומופקת מהם כמותית את המאפיינים המקרוסקופיים של מערכת באמצעות שיטות סטטיסטיות. יסודות התרמודינמיקה הונחו במאות השמונה עשרה והתשע עשרה, עקב הצורך הדחוף בהגברת היעילות של מנועי הקיטור. הבנת הדינמיקה והמשתנים האנרגטיים במערכת נתונה מבוססת על ארבעה עקרונות בסיסיים הנקראים חוקי התרמודינמיקה. משוואות המצב מגדירות את הקשר בין שני סוגים של משתנים מקרוסקופיים המגדירים את מצב המערכות; משתני הארכה כגון מסה, נפח וטמפרטורה ומשתני עוצמה כמו צפיפות, טמפרטורה, לחץ ופוטנציאל כימי.
על ידי מדידת משתנים אלו, ניתן לזהות את מצב האיזון או הסטה אוטומטית במערכת.
החוק הראשון של התרמודינמיקה קובע את העיקרון של שמירת אנרגיה, שהשינוי באנרגיה הפנימית של מערכת סגורה וסטטית שווה לכמות האנרגיה המוחלפת עם המדיום החיצוני בצורה של חום או פעולה. החוק השני קובע כי חום אינו יכול לעבור אוטומטית מחפץ בטמפרטורה נמוכה לגוף בטמפרטורה גבוהה מבלי לבצע עבודה. המשמעות היא שלא ניתן להשיג עבודה מבלי לאבד כמות ממנה בצורה של חום. אל שני החוקים הללו הגיע הפיזיקאי הצרפתי סאדי קרנו בתחילת המאה התשע עשרה. בשנת 1865 הציג הפיזיקאי הגרמני, רודולף קלאוסיוס, את פונקציית האפנון, ובאמצעותו הוא ניסח את החוק השני לפיו "לא ניתן להשיג טרנספורמציה אוטומטית במערכת מסוימת מבלי להגדיל ערך זה בה וסביבתה." מנקודת מבט מקרוסקופית, זה מציין את חוסר היכולת לרתום את כל האנרגיה במערכת לעבודה מכנית. מכניקה סטטיסטית מתארת אותה כמדד למצב הכאוטי של מרכיבי האטומים והמולקולות המיקרוסקופיים של המערכת.
No comments:
Post a Comment